7 באוקטובר 2009

חיפה חיפה ....עיר אמיתית



"יש לי אישה ויש לי ילד, ואבא שלי עובד בנמל, הולכים לישון בדיוק בעשר כי לא רוצים לבזבז חשמל. בארבע בבוקר אני כבר עסוק, שני אוטובוסים לבית הזיקוק, עובד ומזיע, אני רק פועל, עד שהערב יורד בכרמל. חיפה חיפה עיר עם תחתית, חיפה חיפה עיר עם עתיד, חיפה חיפה עיר אמיתית" ("חיפה חיפה", מילים: יונתן גפן, לחן: דויד ברוזה)

בשנה האחרונה המעטנו לצאת לטיולים - הסיבות היו מגוונות ואני ,כמובן, לא אפרט אותן כאן. אבל ,אחת מהן היתה העובדה שאף אחד מהילדים לא רצה להצטרף אלינו (דבר לכשעצמו היה לי קשה לקבל). 

בתחילת חופש סוכות פתאום התהפך הגלגל והבנות ביקשו שנצא לטייל ואז גם הצטרף החייל - בקיצור הרכב מלא. 
 אז שלא ננצל את ההזדמנות .... ?

שמנו פעמינו לחיפה - מתביישת להגיד אבל עד עכשיו ראיתי את הגנים הבהאים רק מרחוק....

התחלנו בסטלה מאריס - תצפית מדהימה על חיפה והנמל



  
 תצפית על מוזיאון חיל הים 
 

הסיור בגנים הינו מאורגן ואחרי הרצאה קצרה על הדת הבהאית התחלנו בירידה מטה בשבילי הגן. מדהים!! יופיו של הגן ,אין מילים לתארו. ההקפדה על כל פרט, צבא הגננים שעובד שם עושה עבודה ....מדהימה (אמרתי כבר שאין לי מילים )




ולא , זה לא מבנה ביוון ....זה הארכיון בקומפלקס

אמרנו שחיפה היא עיר אמיתית,לא? אז הנה השילוט לכלבים (או בעצם לבעליהם)

 בהמשך היום לאחר ששחררנו את שרירי הרגליים הכואבים מהירידה במדרגות הגן המשכנו לקניון קסטרא . קניון קטן שאליו הגענו (לא,לא לקניות) לביקור במוזיאון הבובות . זהו מוזיאון קטן המציג אפיזודות מתולדות עם ישראל במיצגי בובות.
אדם וחוה,חציית ים סוף,הכרזת המדינה ,כיבוש הכותל ועוד. התלהבות גדולה ביותר נרשמה כאשר נראו מיצגים הקשורים לאגדות ילדים. אז הנה שלגייה ושבעת הגמדים


אפיזודה מיוחדת במינה עבורי היתה המיצג של כנר על הגג - את הסרט ראיתי עם אבי כשהיינו בשליחות בטהראן (אי שם בשנות ה- 70) והוא השאיר עלי רושם אדיר (גם הסרט וגם ההליכה עם אבי ).
 

ולסיום המלצה - את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדת בשרים בקניון קסטרא - מסעדה הנקראת "בשרל`ה" - אוכל טעים גם לאוכלי הבשר וגם לצמחונית שבינינו.
ואנקדוטה קטנה - במשך האוכל  הסתכל עלינו בחור ואני חשבתי שזה בגלל הבנות הצעירות שאיתנו....בסיום הארוחה,עם התשלום קיבלנו גלוייה עם תמונה וחתימה של משהו מהישרדות ששמו שי אריאל. מתברר שאותו בחור הוא שי מהישרדות ונראה לי שההתבוננות שלו בנו נבעה מהעובדה שאף אחד מאיתנו לא זיהה אותו (אנחנו לא מהשורדים )....
אחרי שעות שיטוט נוספות ועמידה בפקק בגלל קרון רכבת שהחליט לעלות באש
הגענו הביתה עייפים אך מרוצים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה